אחת הנשים הכי אופנתיות בפריז, ג'ולי דה ליברן תמיד ידעה שהיא רוצה להיות מעצבת אופנה. לאחר קריירה מרשימה שעבדה לצד אייקונים כמו ג'אנפרנקו פרה, ג'אני ורסצ'ה, מיוצ'ה פראדה ומארק ג'ייקובס בלואי ויטון - ומאוחר יותר כמנהלת קריאייטיב של סוניה ריקיאל, אחת החברות הלוהטות ביותר בלוח השנה של שבוע האופנה בפריז - היא השיקה מותג משלה לפני שבע שנים. המותג שלה משקף בצורה מושלמת את מצב רוחה: שיק אינסופי ונצחי, עם תשומת לב קפדנית לפרטים ו"je ne sais quoi" שאין לטעות בו, שמגדיר את הסגנון הפריזאי האמיתי. ג'ולי נולדה בדרום צרפת וגדלה מאוחר יותר בסן דייגו, קליפורניה, וחזרה לצרפת רק לאחר שסיימה את לימודי האופנה שלה באיטליה - רקע שמעניק לה הבנה ייחודית של שיק צרפתי וכיצד לייצא אותו ברחבי העולם. ג'ולי מציגה כעת את הקולקציות שלה בלוח הזמנים הרשמי של אופנה עילית, ומקבלת אורחים לביתה בשדרות רספאי. הפריטים שלה אינם מיועדים לייצור המוני - הם פריטים אינטימיים, בהתאמה אישית, שנועדו להפוך לחלק מעולמך, ללבוש ולהיות יקרים לשנים הבאות. זהו יוקרה שקטה ורכה - מהסוג שחובבות אופנה ברחבי העולם כמהות אליו. בראיון ל-HD Fashion, ג'ולי דה ליברן משתפת בהשראה שמאחורי קולקציית אופנה עילית האחרונה שלה, בתהליך היצירה שלה ובפינות האהובות עליה בפריז.
לספר ספרי לנו על ההשראות מאחורי קולקציית הקוטור האחרונה שלך. מה היה על לוח הבגדים שלך העונה?
העונה, הקולקציה שלי נקראת "כשהטבע והאהבה משתלטים". רציתי לבטא תחושת חופש - איך, כשהטבע נותן לי את המשאבים שלו, את האהבה ואת המרחב לנשום, הוא מביא עוצמה כזו. את מרגישה כל כך חופשייה. הקלילות הזו פותחת אותך לאפשרויות אינסופיות וממלאת אותך באנרגיה חיובית.
התמקדתי בזהות אישית, ונתתי לכל הבנות בתצוגה שלי - שאת רובן אני מכירה כבר זמן רב - את ההזדמנות להתאים אישית באמת את מה שהן לובשות. רציתי שהן ירגישו נוחות וחופש. זה היה עניין של קלילות, נצחיות, חוסר עונתיות - חגיגה של אומנות. בהיותי בפריז, אני תמיד רוצה לשים זרקור על זה.
אני אוהבת לחקור צלליות נשיות וגבריות כאחד. הקולקציה עוצבה בהשראת הלבשה תחתונה אך עם כתפיים נוספות כדי לשדר חוזק. הבדים שלי הם תמיד נקודת המוצא של היצירתיות שלי. אני עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם המפעלים ההיסטוריים שלי והעונה מצאתי כמה קשמיר משובחים, בדי שרשרת קריסטלים ובדים ארוגים בעבודת יד שיוצרו במקור עבור עיצוב פנים של ארמונות איטלקיים עתיקים - מהסוג ששימש בעבר לשמלות מיוחדות.
במשך השנים האחרונות בחרת להציג את הקולקציות שלך בביתך בגדה השמאלית לקבוצה נבחרת של מבקרים וחברים של המותג. מדוע אימצת את הפורמט הזה? לדעתך, מדוע תצוגות אינטימיות צוברות רלוונטיות רבה יותר כיום? וכיצד הגיבו הלקוחות שלך לחוויה זו?
רציתי להזמין אנשים למרחב הפרטי שלי כדי שיוכלו לחלוק את האווירה שאני חיה ויוצרת בה - שתהיה בו תחושה חמימה ונוחה. זה מאפשר לאורחים להיות קרובים לבגדים וליהנות מרגע אישי יותר איתי. הלקוחות שלי מאוד נהנים מהסביבה הפרטית הזו. אני מאמינה שזה גורם להם להרגיש מיוחדים, כאילו הם באמת חלק מרגע יצירתי.
מותגים גדולים יותר מנסים כיום ליצור חוויות אינטימיות יותר, משום שלא תמיד יש להם את אותו סוג של קשר ישיר עם הקהילות שלהם. יש כיום רצון אמיתי לקשר משמעותי.
בעולם הדיגיטלי והמהיר של ימינו, מדוע את/ה מאמין/ה שאופנה עילית עדיין חשובה? מה גורם לה להתבלט ולהישאר רלוונטית?
אני חושבת שחשוב להישאר רלוונטית - לאמץ את התקופה בה אנו חיים, כולל המהירות וההשפעה של המדיה החברתית. למרות שאני לא מונעת באופן טבעי מבחינה דיגיטלית, אני משרטטת, מתלבשת, תופרת הכל ביד - אני סקרנית ולומדת להשתמש בעולם הדיגיטלי על כל הצדדים החיוביים שלו.
ועדיין, אני מאמינה שנשים רוצות להרגיש בדים, למדוד דברים ולהבין מאיפה מגיע בגד. הן אוהבות לבלות זמן בסטודיו שלנו, להיות חלק מתהליך היצירה. בשבילי, זה תמיד מרגש לשתף איך הפריטים המיוחדים האלה מיוצרים - כמה אנשים מעורבים, כמה זמן זה לוקח, והמסירות העצומה שמאחורי זה. זו דיסציפלינה אמיתית, וזה מה שהופך את קוטור לכל כך מיוחד וייחודי.
בעבר עיצבת עבור בתי אופנה גדולים, וכעת את מציגה יצירות תחת שמך. מה מייחד את הפרויקט הזה? האם תוכלי לספר לנו עוד על ה-DNA של המותג, וכיצד את צופה את התפתחותו?
תמיד היה חלום שלי להיות בעל בית אופנה משלי. היו לי הזדמנויות מדהימות, לעבוד בבתי האופנה האייקוניים ביותר וללמוד מהמעצבים והסטודיואים הטובים ביותר. אבל לפני שבע שנים, החלטתי לעשות את זה בדרך שלי - בקנה מידה קטן יותר, קרוב יותר ללקוחות שלי, עם פחות פריטים ורגעים יצירתיים משמעותיים יותר.
כל מה שאני יוצרת מיוצר בצרפת או באיטליה. אני מודעת מאוד למקור, מצמצמת פסולת ומקבלת החלטות מושכלות מתהליך היצירה והלאה. תמיד הרגשתי שיש לי כל כך הרבה מה לומר - אני אוהבת איך בגדים יכולים לגרום לך להרגיש, איך הם מאפשרים ביטוי עצמי. בשבילי, זה כלי תקשורת רב עוצמה. הייתי מאוד ביישנית בילדותי, והלבוש עזר לי לבטא את עצמי - ממש כמו שמוזיקה עושה.
ציטוט אחד של קארל לגרפלד תמיד נשאר איתי: "אני צריך ליצור. זה בשבילי כמו לנשום." ככה בדיוק אני מרגיש.
אני יוצרת פריטים ייחודיים בהתאמה אישית, כמו גם מהדורות מוגבלות ממוספרות שמתפקדות יותר כמו פריטים מוכנים ללבישה - עדיין מיוצרים בכמויות קטנות, אבל עם מידות שונות מעט. אני גם מעצבת אביזרים. התכשיטים שלי עשויים בעבודת יד בצרפת על ידי Goossens, והכובעים שלי מעוצבים על ידי Maison Michel. לאחרונה השקתי קלאץ' ותיק עם שתי מעטפות, שהם חדשים עבור הבית.
מה הופך את פריז לכל כך מיוחדת עבורך? מהם המקומות האהובים עליך בעיר - והיכן סביר להניח שנפגוש אותך?
אני אוהב את פריז ומרגישה כל כך בת מזל להיות בלב העיר, מוקף בכל כך הרבה יצירתיות. אני שואב השראה מהאדריכלות, מהליכה לאורך הסיין - במיוחד בלילה כשאפשר להציץ לתוך דירות מוארות. אני רוכב על האופניים שלי לכל מקום.
סביר להניח שתמצאו אותי בסן-ז'רמן-דה-פרה, בסטודיו ובבוטיק שלי ברחוב 3 דה לוין. שם אני עובדת עם הצוות שלי, פוגשת לקוחות ומקבלת בברכה מבקרים. הפייננשל טיימס כינה את המקום פעם "כתובת סודית בפריז" - זהו מקום רגוע מאוד. בואו לקפה או למאצ'ה הכי טוב בעיר - השכן שלנו הוא נואר - ונבלה זמן יחד בעיצוב פריטים ובשיתוף סיפורים מאחורי הקולקציה.
קרדיט תמונות: אולג קוביאן
טקסט: לידיה אג'יבה